אומר שלמה המלך "אם תכתוש את האיול במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו" (משלי כ'ז).פירוש, מי שהוא מכה את האויל, בעודו מגביה את המטה מעליו כדי לחזור ולהורידו להכותו שוב, כבר שכח האויל המכה. למה הדבר דומה, לצנצנת מלאה חגבים, הראשון עולה ונופל, מנסה השני ועולה גם הוא ונופל, וכן השלישי. השלישי לא למד לקח מן השני, והשני לא למד מן הראשון. כך עמד דורו של אנוש ועבד עבודה זרה, והקב"ה קרא לים האוקיינוס והציף אז שליש מהעולם, אחריהם עמד דור המבול, שאמרו לאל סור ממנו, ולא למדו מדור אנוש, עד שמחה הקב"ה זכרם. דור הפלגה לא למדו מדורות הראשונים, אמרו, לא יתכן שהאלהים יקח לו את העליונים ויתן לנו את התחתונים, נעלה לרקיע ונכהו. ונחלקו לשלוש כיתות, אחת אומרת נעלה ונשב שם, ואחת אומרת נעשה עמו מלחמה, ואחת אומרת נעלה ונעבוד שם עבודה זרה. זו שאמרה נעלה ונשב שם, נתקיים בהם "משם הפיצם ה' ", זו שאמרה נעלה ונעשה עמו מלחמה, נעשו קופים רוחין ושדים, וזו שאמרה נעבוד עבודה זרה,ילג הקב"ה ת לשונם. ומגדל שעשו,שליש נשרף,שליש נבלע ושליש נשאר קיים,ומי שעולה לראשו רואה דקלים שביריחו כחגבים.