וַיַּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הוּא וַיַּעֲתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּו (בראשית כה, כ"א).
בזוהר הקדוש מובא שלאחר שראה יצחק שרבקה עקרה ומנעה ה' מלדת, הלך להר המוריה, למקום בו נעקד על גבי המזבח, ורצה להקריב שם קורבן לה' ולהתפלל לה' שיראה בעוניים ויפקדם בבנים. וכך היה, התפלל יצחק מעומק הלב שוב ושוב, חתר חתירה בעולמות העליונים ועשה רעש גדול בשמים, ונענה- וַיַּעֲתֶר לוֹ ה'!
וכמו שדרשו רבותינו על תפילתן של צדיקים שנמשלה לעתר (קלשון גדול), לומר לך- מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממידת אכזריות למדת רחמנות (שוכה יד ע"א).
לפעמים אדם מתפלל ונראה שתפילתו אינה מתקבלת, ומתלונן "התפללתי ולא התקבלה תפילתי", אך אין להישבר אלא להמשיך להתפלל עוד ועוד עד שלבסוף תוקבל תפילתו ברחמים וברצון, קוה אל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ,
ועוד פעם וְקֵוָה אֶל ה' (תהלים כז, יד), עד שתקובל התפילה! (וכן הוא במדרש רבה סג, ה שיצחק אבינו העשיר כביכול את הבורא יתברך מתפילותיו, תפילות רבות באושר ובשפע השפיע יצחק, עד ששמע ה' תפילתו).
יהי רצון שתקובל תפילותינו ברחמים וברצון לפניו יתברך ונזכה לראות בקרוב בגאולת ישראל השלימה, אמן
