וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.(בראשית ל"ז, א')
אוֹמֵר רָשִׁ"י: "בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשָׁלוָה, קָפַץ עָלָיו רֹגֶזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא–לֹא דַיִּין לַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁמְּבַקְשִׁים לֵישֵׁב בְּשָׁלוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה".
וְצָרִיךְ לְהָבִין אֵיפֹה כָּתוּב בַּפָּסוּק שֶׁיַּעֲקֹב רָצָה לָשֶׁבֶת בְּשָׁלְוָה, וּמַה הִיא אוֹתָהּ שָׁלְוָה שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְהַשִּׂיג.
לְאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ הֲנָהָגוֹת שׁוֹנוֹת: אַבְרָהָם אָבִינוּ מִדָּתוֹ הִיא "מִדַּת הַחֶסֶד". הַנְהָגָתוֹ הָיְתָה לְהִתְעַסֵּק גַּם עִם הַדְּבָרִים הַנְּמוּכִים, לְקָרֵב אֶת כָּל סוּגֵי הָאֲנָשִׁים.
יִצְחָק אָבִינוּ הוּא מִדַּת הַיִּרְאָה שֶׁעִנְיָנָהּ הִימָּנְעוּת מִכְּנִיסָה לְנִסָּיוֹנוֹת כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר, מֵחֲשֵׁשׁ שֶׁמָּא יַעֲבֹר וְיִכָּשֵׁל חַלִּילָה.
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו". יַעֲקֹב רָאָה אֶת הַנְהָגַת אָבִיו בְּמִדַּת הַיִּרְאָה – "מְגוּרֵי אָבִיו" – וְשָׁאַף גַּם כֵּן לָשֶׁבֶת כָּךְ בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתוֹ.
אֲבָל לֹא הָיָה זֶה רְצוֹן ה' מִיַּעֲקֹב: ה' רָצָה שֶׁיַּעֲקֹב יְהִי מִדַּת "תִּפְאֶרֶת" – שִׁלּוּב שֶׁל ‘חֶסֶד’ וְ’גְבוּרָה’.
"בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשָׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֹגֶזוֹ שֶׁל יוֹסֵף", ה' רוֹמֵז לְיַעֲקֹב, אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁתְּהֶה בְּ"מְגוּרֵי אָבִיו", אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּהֶה "בְּאֶרֶץ כְּנַעַן", כָּנוּעַ לְמַה שֶּׁאֲנִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ.
עִם יִשְׂרָאֵל מְכֻנֶּה עַל שֵׁם יַעֲקֹב אָבִינוּ "יִשְׂרָאֵל", וְלֹא עַם אַבְרָהָם אוֹ יִצְחָק, לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ מְצָבִים מִשְׁתַּנִּים בַּחַיִּים. לִפְעָמִים רוֹצִים מִמְּךָ לָשֶׁבֶת וּלְלַמֵּד תּוֹרָה, לְהַעֲמִיק בַּעֲבוֹדָה פְּנִימִית, וְיֵשׁ מְצָבִים שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּל מִינֵי נִסָּיוֹנוֹת וְהִתְמוּדְדוּיוֹת לֹא נְעִימוֹת.
עִם כָּל מִינֵי דְּמוּיוֹת כְּ"עֵשָׂו" וְ"לָבָן" לְמִינֵיהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְחַמֵּק מִזֶּה, זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלְּךָ, לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, “כָּנוּעַ” לְנִסָּיוֹנוֹת שֶׁהַשֵּׁם מְבִיא לָךְ, וּבְכָל מְצַב לַעֲבָדוֹ כִּרְצוֹנוֹ.
