ערב סוכות אחד הגיע הצדיק הירושלמי הנודע רבי אריה לוין זצ"ל, לשכונת מאה
שערים. מטרתו הייתה: קניית אתרוג לכבוד חג המתקרב ובא.
ניגש רבי אריה אל דוכן האתרוגים וביקש מהמוכר אתרוג טוב. המוכר מסר לו אתרוג,
רבי אריה תחב אותו במהירות באמתחתו ללא כל בדיקה, שילם את מחירו, והתרחק חיש
קל מן הדוכן.
המראה צד את עיניו של יהודי אחד, שפנה בהתעניינות אל רבי אריה וביקש להבין: "כל
דרדק כאן בודק את אתרוגו בזכוכית מגדלת שתי וערב. ואילו הרב, הצדיק והתלמיד-
חכם, מכניס את האתרוג לכיסו מבלי להעיף מבט. הכיצד?".
השיב רבי אריה, וחיוכו הנצחי על פניו: "יש
שני הידורים שכתובים בתורה. האחד: "והדרת
פני זקן", והשני: "פרי עץ הדר". על זה האחרון
מוכנים יהודים רבים להוציא כסף רב, וזהו דבר
חיובי למדי. אלא שאני בחרתי לי את ההידור של
"והדרת פני זקן", ומכאן אני ממהר לבית החולים
למצורעים בשכונת טלביה, שם מחכים לי
יהודים מבוגרים רבים. אני מקווה מאוד שאעשה
זאת באמת ובאמונה ואזכה לכבדם ולהוקירם
כראוי!"…
עוד בנושא זה של העזרה לנדכאי הלב, אומרים
בשם הרבי הקדוש מקלויזנבורג זיע"א:
האתרוג – הופך למרקחת; הלולב – נשרף עם
החמץ; ההדסים – הופכים לבשמים; ואילו דווקא
הערבה, הפחותה מכולם – זוכה להגיע אל מעל
ארון הקודש. מדוע?
משום שנחבטה שוב ושוב, הקב"ה בחר דווקא
ְ בה. כי אלו שעברו חבטות, קרובים אליו יותר מכולם. וכמאמר הכתוב: " לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה".
בתקופה זו מסתובבים שבורי לב רבים בינינו. אם אלו אנשים הלוקים בחרדה מהמצב
המורכב, או כאלה המתמודדים עם קשיי פרנסה, ולא רק. בכל תחום ישנם בעלי ייסורים
רבים, שפעמים רבות מתביישים אפילו לבקש עזרה, ברכה, הכוונה ועידוד.
עלינו לדעת, כי אותם אנשים הינם גיבורים שנבחרו על ידי הקב"ה להתמודדות שרק הם
יכולים לעמוד בה, וכי כאשר אנו נותנים להם יד, אנחנו עצמנו מרוויחים קרבה להשם
יתברך בכך.
ועל אחינו שלא זכו להימנות על שומרי התורה ולומדיה, שהם המסכנים והאומללים
מכולם – כולנו תפילה שימצאו את דרך האור, דרך התורה ויראת ה', דרך הקדושה
והשמחה האמיתית. וכמובן, לאותם אחים רחוקים תמיד ניתן להציע ללמוד משנה או
הלכה בודדת. אין ספק כי אפילו אחת שכזו, יכולה לפלס להם את המסלול חזרה אל חיק
אבינו שבשמיים.
