"וַיֹּאמֶר לֹֽא יעֲקֹב יֵֽאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל"
לאחר שנלחם יעקב עם המלאך ונצחו, מבקש המלאך לחזור לעבודתו ויעקב מבקש ממנו שיברך אותו והמלאך משנה את שמו מיעקב לישראל. ומבאר את הסיבה "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל". ולכאו' צריך להבין, יעקב אבינו מבקש מהמלאך שיברך אותו והמלאך משנה את שמו, וא"כ היכן הברכה? ועוד קשה, שהרי בהמשך הפרשה כאשר מגיע יעקב לבית אל כתוב "ויאמר לו אלקים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך" ולכאו' אינו מובן, הרי המלאך כבר שינה את שמו ומה הטעם לשנות שוב את שמו ע"י השי"ת?
ובאמת, כשאנו מתבוננים בדברי רש"י אנו מוצאים תשובות לשאלות אלו. כשהסתיים המאבק בין יעקב למלאך שהיה שרו של עשו מבקש המלאך מיעקב "שלחני כי עלה השחר" שרוצה לחזור לעבודתו שהיה צריך לומר שירה ביום. אמר לו יעקב למלאך שאינו משלחו עד שיודה לו על הברכות שקיבל מאביו יצחק, שהרי עשו מערער עליהם לומר "בא אחי ולקחם במרמה", ובקש יעקב מהמלאך שהיה שרו של עשו שיודה לו על הברכות שקיבל אותם באמת וביושר. אמר לו המלאך שעתיד הקב"ה להתגלות אליך בבית אל ולהחליף את שמך ושם הוא יברך אותך ואני אהיה שם ואודה לך עליהם. ולא רצה יעקב להמתין עד שיברכו ה' בבית אל, אלא שרצה שיודה לו על הברכות בו בזמן [ואפשר שיעקב רצה שיודה המלאך עוד לפני פגישתו עם עשו] ובעל כורחו הודה לו המלאך על הברכות.
וכל זה מבואר בפסוק בהושע "וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ, בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ", "וישר אל המלאך" – לשון שררה. "ויוכל לו" – שניצח את המלאך. ולכן "בכה ויתחנן לו" – בכה המלאך וביקש מיעקב שימתין לו עד בית אל. "ימצאנו" – שימתין לו עד שיתגלה אליו ה' בבית אל. "ושם ידבר עמנו". ויעקב לא הסכים להמתין, ולכן "ויברך אותו שם" שהודה לו על הברכות.
ונסיים בדבריו הנפלאים של "החפץ חיים" ששאל, מדוע נלחם המלאך שהיה שרו של עשו שהוא היצר הרע דווקא עם יעקב אבינו, מדוע לא נלחם באברהם אבינו ששיבר פסלים וקרא בשם ה' וחיבר את האנשים לבוראם, ומדוע לא נלחם עם יצחק אבינו ששב וחפר את בארות המים וגילה שוב את אור האמונה שסתמו פלישתים?
מתרץ ה"חפץ חיים", שאברהם אבינו היה עמוד החסד – חסד לאברהם , ויצחק היה עמוד היראה – פחד יצחק שהוא עמוד התפילה. אמנם יעקב היה עמוד התורה – אמת ליעקב, יעקב איש תם יושב אוהלים, אוהלי תורה. ומזה מפחד היצר, שאין לך דבר ששובר את היצה"ר אלא התורה. וכמאמר רבותינו במסכת קידושין ל. "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" ומשום כך נלחם המלאך דוקא עם יעקב, אולי בכך יחליש את התורה חלילה.
אמנם אנו צריכים לדעת, כי אדרבא בהחזיקנו במעוז התורה לא יוכלו לנו וכמאמר רבותינו [מד"ר פ' ס"ה] על הפסוק "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" "אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא עָמְדוּ פִּילוֹסוֹפִין בָּעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוֹס הַגַּרְדִּי, נִתְכַּנְסוּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ תֹּאמַר שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִהְזדַוֵּג לְאֻמָּה זוֹ, אָמַר לְכוּ וְחִזְּרוּ עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאִם מְצָאתֶם שָׁם תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִין בְּקוֹלָן אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם, שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָן אֲבִיהֶן וְאָמַר לָהֶם, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, בִּזְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם לָאו, הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם".
וזה שכתב רש"י על הפסוק (ויקרא כו) "וזכרתי את בריתי יעקוב" בחמישה מקומות נכתב יעקוב מלא עם וא"ו, ובחמישה מקומות נכתב על אליהו – אליה כתיב חסר. יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון, שיבוא ויבשר גאולת בניו, והיינו שיעקב הוא עמוד התורה ובזכות התורה תבוא הגאולה. אמן.
