פרשת בראשית פותחת בתיאור בריאת העולם, ולפי סדר היררכי – השמים והארץ, הים, היבשה, הצמחים, בעלי החיים והאדם. האדם מובא לגן עדן ומצווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, אך הנחש מפתה את אשתו – חוה, לעבור על ציווי האלוקים ובעקבות כך הם נענשים ומגורשים מגן עדן. שני בנים נולדים להם, קין והבל, והקנאה של אחד באחיו גורמת לרצח הראשון בתולדות האנושות.
בני אדם מתרבים ומפתחים תרבות אנושית, אך יצר לב האדם רע מנעוריו, והם משחיתים את דרכם. הפרשה מסתיימת בהחלטת הבורא למחות את המין האנושי מעל פני האדמה, למעט נח שמצא חן בעיני ה'.
ביום הראשון לבריאה בורא הקב"ה את האור:
"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור" (בראשית א', ג').
הקב"ה נותן לאור קיום ומבדיל בין האור ובין החושך:
"וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך" (בראשית א', ד').
מהו טיבו של אור זה?
ביום הרביעי נבראים המאורות: השמש והירח, שתפקידם להאיר על הארץ ביום ובלילה. נראה כי המאורות משמשים כ"חברת החשמל" של הקב"ה. אם כן, מהו האור של היום הראשון?
רש"י מפרש: "אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה: ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא".
בגמרא (חגיגה דף יב) נאמר: "אמר רבי אלעזר: אור שברא הקב"ה ביום הראשון, אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כשראה הקב"ה את מעשיהם המקולקלים של דור המבול ודור הפלגה, עמד וגנזו מהם, שנאמר 'וימנע מרשעים אורם'. למי גנזו? לצדיקים, והיכן? בתורה".
גם בזוהר הקדוש נכתב שאור זה עדיין בעולם והוא שומר את קיומו:
"וצדיק יסוד עולם". כך מחבר המדרש את האור, הצדיקים והתורה בשרשרת מופלאה.
בראש השנה בתפילה נאמר: "זה היום תחילת מעשיך, זכרון ליום ראשון" – תחילת הבריאה היא אור הגנוז, ולא המאורות שנבראו ביום הרביעי. על כך אמר דוד המלך:
"ה' אורי וישעי" (תהילים כ"ז, א').
רבותינו דרשו: "אורי בראש השנה וישעי ביום הכיפורים".
האור בראש השנה הוא אור מיוחד, שאותו אנו מבקשים:
"אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון" (תהילים פ"ט, ט"ז).
אור זה מסייע לאדם לשוב ולהתחבר לאור המאורות – הקב"ה, ולהשיג תשובה שלמה.
ביום הראשון נמנעו מאדם הראשון שתי מתנות: האור הגנוז וגן עדן.
כדי לזכות בשתי המתנות האלו, האדם נדרש לאהבת ה', יראת שמים, וקיום תורה ומצוות. על כך נאמר:
"לו עמי שומע לי, ישראל בדרכי יהלכו, כמעט אויביהם אכריע ועל צריהם אשיב ידי" (תהילים פ"א, י"ד).
ומה שבא בקלות, הולך גם בקלות.
הצדיקים, שהם יסוד העולם, זכו באור הגנוז, והם יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. כניסתו של האדם לגן עדן תלויה בכוח לימוד התורה ובמעשים טובים.
"בראשית ברא אלוקים" – זהו ראשית הדרך לאדם: האור וגן עדן.
שבת בראשית באה מיד אחרי שמחת תורה. בשנה שעברה, תשפ"ד, לא זכינו לשמוח בשמחת תורה, וסבלנו כאב רב – עד היום אנו בלחימה. הסתרת הפנים מנעה מאיתנו את אור שמחת התורה והביאה חושך.
מחובתנו להדליק את אור התורה והמצוות בליבות עם ישראל בשבת בראשית זו, כדי שהאור הגנוז יאיר לבית ישראל לששון ולשמחה ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
