בפוסט זה נבין את שאיפתו של יעקב אבינו ללמוד תורה בערנות מלאה, כפי שמשתקף בפסוק "וַיִּיקֶץ יַעֲקֹב מִשְׁנָתוֹ". נלמד שאף בשינתו המועטת המשיך יעקב ללמוד, אך הבין שאין תחליף ללימוד בכוונה וערנות. נדון בחשיבות הערנות בלימוד ובצורך לנצל כל רגע ללימוד בשמחה ובמרץ. ונסכם שעלינו ללמוד ממסירותו של יעקב לתורה, ולשאוף ללימוד בעיון וערנות מתמידים.
