המפגש הזה מאד מסוכן ואי אפשר לדעת מה יהיה בסופו. לכן יעקב אבינו מתכונן בשלושה דרכים: לדורון, לתפילה, ולמלחמה.

בפרשתנו אנו למדים על סיפורן של רחל ולאה והדינמיקה ביניהן. רחל ויתרה על ליל כלולותיה עם יעקב ומסרה את הסיסמה ללאה כדי למנוע ממנה בושה. גם כשוויתרה על הדודאים לטובת לאה, לא איבדה את יששכר שנולד ללאה הודות לכך. הפרשנות מלמדת שמוותרים לא מפסידים - הקב"ה משלם שכר על מעשים טובים גם כשנדמה שמפסידים. רחל ולאה הן מופת של אחווה, ויתור ונתינה. יש בכך מסר חשוב עבורנו

כשאברהם אבינו חזר מן העקידה נודע לו ששרה נפטרה. וגם זה היה ניסיון גדול עבורו.

ביננו לבין הילדים מרחק של 20 שנה מינימום, ועדיין נקרא להם ילדים. צריכים לדעת, כשאבא או אמא אומרים “הוא עוד ילד” אז באותו רגע כתוב להם על המצח: אין לי תאריך להתחלת החינוך.

"בתר רישא גופא גריר", כלומר, הגוף נמשך אחרי הראש! לכולנו ידוע שלגוף אין משיכה או נטייה או תזוזה מצד עצמו אם לא שהמוח שבראש פוקד עליו. לפי ההבנות וההחלטות של הראש כך יפעל הגוף