דוד המלך ע"ה מבטא בפסוק זה את המתיקות הנפלאה שיש לאדם אשר שווה יותר מאלפי זהב וכסף שהם הדברים שכל אדם נכסף אליהם ומחשיב אותם מאוד ואעפ"כ אומר דוד המלך שתורת ה' טובה לו יותר.
מובא במסכת אבות פו' מט' אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום אמר לי רבי מאי זה מקום אתה? אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים וסופרים אני, אמר לי רבי רצונך שתגור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפי דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני גר אלא במקום תורה, וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"
והטעם לחשיבות הנפלאה לתורה ולקיום המצוות הוא מה שהמשנה ממשיכה ואומרת שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב… אלא תורה ומעשים טובים.
ואמר החפץ חיים על זה משל נפלא להתבונן בו בזמן שקשה לאדם ועוברים עליו ניסיונות וצריך לחזק את עצמו: משל לעשיר גדול שנסע ליריד השנתי ע'מ לקנות סחורות והכין את עצמו לדרך כיאות לעשיר כמות וכשהגיע ליריד קנה את הסחורות שהיה צריך לקנות והשאיר לעצמו כסף להוצאות הדרך בחזור לביתו סכום מכובד שיכול לחזור לביתו בצורה מכובדת בבתי מלון וברכבים כיאות לעשיר כמוהו, והנה לפני צאתו מהיריד פוגש אותו יהודי ואומר לו שיש לו סחורה של יהלומים במחיר מוזל מאוד כיון שהשלטונות רודפים אחריו והוא רוצה ליפטר מסחורה זו אמר לו אותו עשיר שהוא מצטער מאוד כיון שכבר נגמר לו כל הכסף המתוכנן לקנות, הפציר בו אותו יהודי שלפחות רק יראה את היהלומים ואח"כ יחליט, הסכים העשיר ללכת ולראות וכשראה את היהלומים אורו עינו והתפעל מאוד מהם ולכן היה מוכן לקנותם בכל מאמץ עשה חשבון כמה יצטרך להוצאות הדרך במינימום ובשאר הכסף קנה את היהלומים היקרים, ובחזור לביתו היה צריך להתאכסן במקומות זולים וללכת עם העניים כיון שלא נשאר לו כסף לחזור, וביום מן הימים פוגש אותו חברו כשהוא שוכב בין העניים ואוכל מאכלים זולים שאל אותו חבירו מה קרה? וסיפר לו את כל סיפור היהלומים והראה לו את היהלומים חברו התפעל מאוד אמנם שאלו הרי אתה כ'כ עדין ומפונק איך את יכול להסתובב עם עניים בצורה כזו שפלה? ענה לו אותו עשיר שבודאי שהדבר קשה לו מאוד אמנם כשמרגיש קושי מוציא את היהלומים מהכיס ומסתכל עליהם וחושב על העושר הנפלא שעתיד להיות לו כשיגיע לביתו ובזה היה נרגע.
אומר הח"ח ה"ה לאדם הנמצא בעוה"ז ומרגיש קושי בלימוד התורה ובקיום המצוות אולם כשיתבונן על העושר הצפון לאדם לאחר מותו ועל השכר הנפלא שיקבל על קיום המצוות ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקו שיושב ולומד תורה, ובזה יחזק את עצמו להמשיך ולשאת את עול התורה והמצוות עד שיגיע להנאה מושלמת אף בעוה"ז. אמן.
