"וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹֽא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי:
לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִֽנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם:"
ויקם מן העדה – פנחס קם והורג את זמרי נשיא לשבט השמעוני וכזבי בת צור בתו של בלק במעשה הזימה.
מעשה שלעצמו אמיץ מאוד, מי מסוגל לקום ולהרוג נשיא כל שיהיה לא משנה מה עשה הרי הוא מתחייב בנפשו ממש במעשה כזה. אך פנחס לא פוחד ומוסר נפשו על קנאת השם ומקדש שם שמיים ברבים.
במעשה זה אכן הקב"ה נותן לו את ברית השלום – משמע כהנה לעולם. אך לא שמח בכך, רואים זאת על פי אות ה- וו הקטועה שבמילה שלום (בספר תורה) שהיא נכתבה קצרה כמו יוד, כי סוף כל סוף הוא היה מישראל והקדוש ברוך הוא לא חפץ במות הרשע.
המצווה הגדולה ביותר שקיימת היא קידוש שם שמיים ברבים, ובמעשה הזה שעשה פנחס עשה קידוש עצום ביותר.
נשאלת שאלה: אם מעשה זה הוא כל כך עצום ובעל חשיבות עליונה בעיני ה' מדוע אם כן לא עשה זאת משה בעצמו??
הרי ידוע במדרש שכתוב שפנחס הגיע אל משה ואמר לו – הבועל ארמית קנאים פוגעים חייב לעשות מעשה ולהורגו עכשיו במיידי..ומשה עם כל כבודו ומעלתו מוותר על קיום מצווה כל כך חשובה ואומר לפנחס כמו שאמרת לך תבצע !
רבו הפירושים על שאלה זו, אך נביא כאן אחד מהם :
זמרי בן סלוא נשיא לשבט השמעוני מגיע אל משה עוד לפני תחילת המעשה ושואל אותו : זאת (ציפורה אשת משה)מי התיר לך ? היינו שהסיק מזה שאם משה לקח לו אישה מדיינית אז גם לו מותר ואין שום בעיה אם כך.
עכשיו נשאל איך זה קשור לשאלה – למה משה ויתר על מצווה גדולה כזאת שדווקא בו היה מתקדש שם שמיים גדול יותר אם היה עושה את מעשה הקנאות.
נביא דוגמא מגואל הדם- בתורה ישנה מצווה של גואל הדם שצריך לגאול את קרובו הנרצח, אך התורה מזהירה ואומרת שאם גואל הדם היה שונא לו מתלמול שלשום אסור לו להיות גואל הדם אלא מישהו אחר שקרוב.
התורה מלמדת שמי שנגוע בדבר ויש לו איזושהי הנאה עצמית טובת עצמו מכך אסור הוא בזה.
נשכיל להבין את מעשה משה את גודלו ואת ענוונתנותו העצומה.
מי שהיה הענו מכל אדם שלם מלידה ונקיא במעשים, חשש לללבו ומסר את המצווה לפנחס החמיר על עצמו שמא יש פסול או איזה רבב של נקמא או טובת הנאה שלא לשם שמיים. שהרי מעשה הקנאה לה' אמור להיות בנקיות יתרה ובשלמות, ומשה חשש שמא ישנה איזו נקודה שהוא אוליי בסתרי ליבו יהנה מהדבר, ועעוד יותר מכך שגם אם לבו שלם ונקי כמו שידוע על משה שהתורה מעידה עליו(בכל בתי נאמן הוא), לא רצה שחס ושלום יהיו כאלה שיאמרו כי נתגרה בו זימרי הרג אותו משה.
עכשיו יובן מדוע הדברים קרו באופן הזה שמשה נמנע מן הקנאה לה', ולא שקנאתו של משה פחותה משל פנחס חס ושלום אלא מראה על זהירות וענווה גדולה של משה רבינו.
שנזכה בעזרת ה' להצלחת כל עם ישראל אמן
שבת שלום !
