בפרקי אבות מובא: חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם שנאמר "בצלם אלוקים עשה את האדם" פירוש שלא רק במציאות נברא האדם בצלם אלא שהוא גם זכה שיודיעו לו זאת ויגלו לו את המציאות האמיתית שיש בו מעלה עצומה וטמונים בו כוחות מופלאים. שהרי אם אדם מקבל מתנה יקרה ואינו יודע שקיבל את המתנה או שיודע שקיבל את המתנה ואינו מודע כמה היא חשובה ויקרה א"כ מה הריווח במתנה זו הרי לא יוכל להשתמש בה כפי מעלתה.
וממשיך התנא "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם". לכלל ישראל ישנה מעלה נוספת שהם נקראים בנים למקום וניתנה בידם האפשרות לפנות ישירות בכל עת לאביהם שבשמים הרחום והחנון.
מובא בגמרא ר"ה דף ח' ע"ב "כי חק לישראל הוא" אין לי אלא לישראל, לאומות העולם מנין? ת"ל "משפט לאלוקי יעקב" א"כ מה בא לומר "כי חק לישראל" מלמד שישראל נכנסים תחילה לדין והטעם הוא שאין דרך בנים לעמוד בחוץ זוהי מעלתם של עם ישראל.
אמנם ממשיכה המשנה ואומרת "חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו". פירוש שבריאת והנהגת העולם תלויים בנו בעם ישראל.
ומחשבות אלו צריכים ההורים ללמד לילדים, ובזו יכיר הילד את מעלתו העצומה וכוחות העצומים שניתן לו. ובמחשבות נפלאות אלו צריך האדם לבוא ליום הדין לדעת עד כמה יכול להתקרב ולהתרומם אל השם.
